אז איך החלק הכי קל בתהליך הפך לבעייתי
אם אתם מדמיינים טקס מרגש באולם מכובד שבסופו כולם מוחאים כפיים נרגשים, נראה ששוב חלמתם בהקיץ. טקס ההשבעה נערך בחלל ההמתנה בקונסוליה, בכאוס טיפוסי ובלי טיפת הוד או הדר. אתם יודעים, כדי שתרגישו באמת מה זה להיות אזרח רומני.
אתם תחכו שיקראו בשמכם, תדקלמו שני משפטים, תלחצו יד לקונסול ואז תעופו משם כמה שיותר מהר כי החניה בבורסה לא זולה. מרגע זה, אתם אזרחים לכל דבר. מעמדכם מובטח והדרכון הוא רק עניין של זמן (טוב, הרבה ממנו).
אז איך בכל זאת דווקא החלק הזה מרתיע הרבה אנשים מלהכנס לעסק של הוצאת דרכון? התשובה קשורה לזה שהמדיניות בקונסוליה הרומנית בארץ היא בגדר תעלומה ואף אחד לא באמת יודע איזו דרישה הם ינפיצו ממוחם הקודח מחר. תוסיפו לזה את הדיבור בפורומים השונים על כך שהקונסול החל להתקיל עם שאלות ברומנית בהשבעה "כדי לבחון את הקשר התרבותי והזיקה לעם הרומני" ותקבלו מנה גדושה של סקפטיות.
כדי לא להיות חלק מתעשיית הדכדוך, שוחחתי עם כמה מתאזרחים שנשבעו לאחרונה ורובם סיפרו שהם לא נתקלו בבעיות. כדי למקסם את הסיכוי שלכם לעבור את ההשבעה בקלילות, אתם צריכים לעשות רק דבר אחד: ללמוד את השבועה בעל פה ובהגיה הרומנית. אתם יכולים להתאמן על זה עם סבתא או פשוט להאזין לאחד מעשרות הסרטונים שבהם מסבירים איך לדקלם נכון את השבועה.
בכל השבעה נוכחים כמה עשרות אנשים, הזמן מוגבל והמלאכה מרובה. סיכוי קלוש שהקונסול יחליט להיטפל אליכם אם תקראו את השבועה כמו שצריך. אם תגיעו לבושים בצורה מכובדת ותתנהגו בנימוס (שני פיצ'רים שלא משתלבים היטב עם להיות ישראלים. תתאמצו בכל זאת), אף אחד לא יעמוד בדרככם לדרכון.