אז מי בעצם זכאי לדרכון רומני?

כולם זכאים לדרכון רומני. אם שואלים אותנו, כל מי שמוכן להסתובב בעולם ולהצהיר על עצמו כרומני – תנו לו דרכון וצ'ייסר צויקה. למרבה הצער, הרשויות בבוקרשט לא מרגישות כמונו בנוגע לסוגיה הזאת והם קבעו כמה כללים בנושא ואיגדו אותם תחת השם "חוק האזרחות הרומני".

 

אם אתם לא מאמינים לנו או לחילופין יושבים בכלא לתקופת מאסר ממושכת ונגמר לכם כל חומר הקריאה –מוזמנים לעיין בגרסה האנגלית של החוק כאן.

​

בגדול, החוק אומר שכל מי שהיה פעם אזרח רומני (גם בחלקים שהיו מסופחים אליה בתחילת המאה ה-20 – בוקובינה ובסרביה) זכאי להתקמבק ולשוב להיות אזרח מן המניין. הדיל הזה כולל גם את הצאצאים עד 3 דורות קדימה.

​

בתוך האסופה הגדולה הזאת, יש 3 קבוצות שונות של זכאים לאזרחות ועכשיו נספר לכם קצת עליהן, למרות שכדי להבין בדיוק לאיזה קטגוריה אתם נופלים, תצטרכו לבדוק את המקרה שלכם לגופו. אז השתמשו במידע במשורה.

​

• ברי המזל משתייכים לקבוצה הזאת. מדובר ביוצאי רומניה שלא איבדו את האזרחות שלהם. כלומר, או שהיא רדומה או שהיא נשללה מהם ומישהו התעצל לתייק את זה בארכיון ועדיין יש להם אזרחות (כן, גם זה קורה). התהליך לחידוש האזרחות במקרה הזה הוא המהיר ביותר וסביר שגם הזול ביותר. כדי להבין אם יש לכם סיכוי לעבור במסלול המהיר, תבדקו אם ההורים/סבים עזבו את רומניה:

1. בין יולי 1948 לינואר 1952.

2. בין 1964-1966

3. אחרי 1971.​

​

• כל יתר ילידי רומניה וצאצאיהם, כלומר כל מי שהאזרחות הרומנית נשללה מהם, יכולים לדרוש אותה בחזרה בהליך שהוא כבר יותר ארוך, אבל לא פחות מבטיח.

​

• האחרונים והחביבים בסיפור הזה הם מי שנולדו בין 1918 - 1940 בבסרביה ובוקובינה – פעם חבלי הארץ האלו היו חלק מרומניה במסגרת איזו קומבינה אירופאית טיפוסית של המאה ה-20, והיום תושביהם הם אזרחיים של מולדובה ואוקראינה. המשמעות היא שגם אם ההורה או הסבתא שלכם דיברו בכלל רוסית (כמו במקרה שלי) – זה לא אומר שאתם לא זכאים לאזרחות רומנית. בונוס לחובבי היידישקייט: מפה של כל הישובים בבוקובינה ואצל התאומה המפוקפקת שלה, בסרביה.

​

חשוב לזכור: הזכאות לא שווה הרבה אם אין לכם מסמכים שיוכיחו את הטענה.

​